התמקדות - פוקוסינג- אוצר שנוצר מבפנים 

התמקדות FOCUSING)) ? אוצר שנוצר מבפנים

לטכניקת ההתמקדות התוודעתי לפני כ-8 שנים, והיא הפכה לחלק משמעותי, נוגע ומרגש הן בתהליך ההתפתחות האישי שלי,  והן בדרכי המקצועית, כמטפלת גוף-נפש ומנחה תהליכים. לכן אני חשה רצון ושמחה לשתף בה אנשים נוספים.

אז מהי בעצם ההתמקדות?

פרופ' יוג'ין ט. ג'נדלין, שהביא לעולם את טכניקת ההתמקדות, מספר בספרו "התמקדות" (הוצאת מרקם, 1996)על התהליך שהביא אותו ואת עמיתיו לגילוי השיטה:  במשך חמש-עשרה שנים חקרו ג'נדלין וחבריו למקצוע את הסיבות שהביאו להצלחתו, ופעמים רבות יותר- לאי-הצלחתו, של טיפול נפשי. הם למדו וחקרו גישות רבות של טיפול, מהקלאסיות ועד החדשניות ביותר, וניתחו אלפי פגישות מוקלטות בין מטפלים למטופלים. הממצאים היו מפתיעים, ומנוגדים לציפיותיהם של החוקרים:

הם גילו שהמפתח להשגת שינוי משמעותי בחייו וברווחתו של המטופל לא היה נעוץ בגישת הטיפול, או במטפל, כי אם במה שעשו המטופלים המצליחים בתוכם פנימה. מדובר במיומנות שהגיעו איתה לטיפול, ושניתן היה לזהותה בקלות לפי האופן בו דיברו. אותם מטופלים ניחנו בגישה פנימית שאפשרה להם ליצור קשר עם "משהו" בתוכם, עם חלקים בתוכם שהיו משמעותיים להתקדמות התהליך. הם התאפיינו בדיבור איטי יותר מהאחרים, ובשהיות בהן כמו "חיפשו" את המילה המתאימה למה שהתרחש בתוכם באותו רגע.

"התמקדות" היא השם שנתן ג'נדלין לאותה פעולה פנימית, תהליך שבו אדם בא במגע עם סוג מיוחד של מודעות גופנית פנימית שהוא מכנה "תחושה מורגשת" (FELT SENSE), ואת המיומנות הזו ניתן ללמוד ולתרגל. לעיתים הלימוד הזה מרגיש כמו הזכרות במשהו טבעי, אולי נשכח. פעמים אחרות זה מרגיש כמו משהו חדש, שמצריך גישה ושפה חדשות ושונות מאלו שהאדם מכיר ורגיל להשתמש בהן.

 יש אנשים שחשים את גופם, תחושות כמו "לחץ בחזה", "מועקה", "פרפרים בבטן" וכד'.  ההתמקדות מאפשרת דיאלוג עם התחושות אלו, באופן שמתרגם תחושה למילה, והמילה מתפתחת לסיפור, בו יש אפשרות ל"התפתחות בעלילה"- תפנית מורגשת, שמתרחשת מתוך עצם התהליך. (בבדיקות נמצא שמעט לפני שמתרחש שלב כזה, חלה תפנית בקצב גלי אלפא וגלי תטה במח, ודפוסי פעילות שמצביעים על "ארגון מחדש ברמה גבוהה יותר"). ה"סיפור", התהליך הפנימי, מתפתח, או נחשף, תוך כדי המהלכים של תהליך ההתמקדות. בתהליך התמקדות המודעות נמצאת במקום עמוק יותר מזה שאנו מתפקדים בו ביום-יום, מצב המאפשר למידע חדש ואותנטי לעלות להכרה. תובנות חדשות נפרשות, ומגיעות עם שינוי בתחושה (וכאן ההבדל בין הבנה, שהיא תהליך שכלי, לתובנה, שכרוכה בידיעה פנימית, ובחוויה ממשית).

  אולם, אין כל צורך לחכות שנרגיש תחושות כמו אלה שהזכרתי למעלה, כדי להשתמש בהתמקדות. לבטים,  זיכרונות, מערכות יחסים, רגשות, חיפוש כיוון, חסימות ועכבות... כל נושא שמעסיק אותנו הוא נושא שניתן להתמקד בו, והתחושות הקשורות בו יעלו, או יתגלו, שנפנה את תשומת הלב פנימה.

ישנם אנשים שכמעט ולא מודעים לתחושות הגופניות שלהם, רגילים לחשוב על הדברים, לנתח אותם מבחינה הגיונית. רכישה ותרגול של מיומנות ההתמקדות תאפשר כאן שדה אחר של התבוננות רעננה והתייחסות חדשה לתכנים שעולים, ולא פחות חשוב- תאפשר הרגשת רווחה פנימית מסוג חדש ומשמעותי.

אנשים אחרים (או אותם אנשים, במצבים אחרים), יכולים להיות מוצפים רגשית, באופן שמפריע לתפקוד ומקשה על ההתארגנות ומציאת הכוחות. במצבים כאלה הגוף יכול לשמש עוגן, מקום מוגדר ותוחם לתחושות המציפות, שמאפשר התבוננות ממרחק מסוים, ודיאלוג פחות מאיים. כמו כן, ההתמקדות בגוף מגלה לנו משאבים וכוחות ומאפשרת לבסס אותם ולהשתמש בהם בעת הצורך.

אז.. איך עושים את זה?

את המהלכים של תהליך ההתמקדות ניתן למצוא בספרו של ג'נדלין, וגם בספר "כוחה של ההתמקדות" מאת אן וייזר קורנל (הוצאת אור-עם, 1998). יחד עם זאת, מומלץ מאד לחוות וללמוד את התהליך עם מנחה מיומן, שעוזר למצוא את הגישה פנימה באופן שמתאים אישית למטופל ולמצב הנתון. המרחב הטיפולי יכול להוות מקום בטוח, שמאפשר למטופל להיות פנוי לתהליך. הקשר הטיפולי עצמו מהווה גורם מקדם בתהליך. הקשר הטיפולי חיוני במצבים של טראומה או פוסט-טראומה, הצפה רגשית וכד'.

כמה דברים נפלאים קורים כשמתרגלים התמקדות לאורך זמן:

זוהי מיומנות נרכשת, ומתפתחת, שאפשר להשתמש בה גם לבד, או עם חבר/ה.

גדלה באופן משמעותי האפשרות להיחשף לחלקים שונים ונרחבים של עצמנו ולהיות איתם בקשר מתוך מקום מכיר, מוקיר ומקבל.

יחד עם זה מתרחבת האפשרות ליצור שינוי בחיינו, באופן ובקצב שנמצא בהלימה עם הצרכים, הרצונות הקצב והאפשרויות האישיים, בזמן נתון.

מערך הכוחות והמשאבים האישיים מתגבש,מתעבה ומתרחב, והופך נגיש וזמין יותר.

היכולת להתמקד משתלבת נפלא ומקדמת כל מדיום שאנו רגילים ואוהבים לעסוק בו, או לתרגל, בכל מקרה: תנועה, ריקוד, שיחה, יצירה, חשיבה.. בכל עיסוק כזה נחוש אותנטיים, יצירתיים ומתפתחים יותר כאשר נהיה בקשר עם התחושות הפנימיות שלנו ונדע לפענח את המידע הגלום בהן (זה יכול לקחת רגע, בשעת הצורך, ולהתפתח לכדי תהליך שלם, במקום ובזמן שניבחר). לכן גם כמטפלים ניתן וכדאי להוסיף את ההתמקדות לארגז-הכלים האישי, הן לשם ההתפתחות האישית של המטפל, (ואמצעי מפתיע בעוצמתו להדרכה עצמית או עם עמיתים!), והן כאפשרות להנחות ולקדם את המטופל במהלך שיחה, אימון (coaching), טיפול במגע, טיפול בהבעה ויצירה, תרגול גופני ועוד..

מניסיוני, הידע הגלום בתחושותיו של האדם שמולי, שמגיע בשפה ובצורה האישית שלו, בקצב ובאופן המדויק לו באותו רגע נתון, הוא אוצר מפתיע, מחדש ועוצמתי. אני חשה זכות גדולה, ופעמים רבות התרגשות רבה, רק להיות שם ולהנחות אותו למצוא את  המפה הפנימית, בשביל הפנימי, הרצוף באוצרות.